הוליווד מתחפשת לכבוד הפורים 

תחפושות והוליווד, שתי מילים שהולכות ביחד מאז שחר הקולנוע, הרי בסופו של דבר כל שחקן לפני שהוא מצטלם מתאפר, שם עליו בגדים אחרים שלא שייכים לו ונכנס לדמות שהיא לא הוא. אבל, לקראת פורים, ניסיתי לברר את מהות התחפושות בקולנוע. והכוונה לסרטים אשר כללו תחפושות כחלק מהותי בעלילתם ולא לסרטים, שכללו סצינה של הליכה למסיבת תחפושות או משהו דומה.

כאשר הכנתי את הכתבה וחיפשתי סרטים ידועים, אשר כללו במרכזם דמויות שהתחפשו, זיהיתי שלושה סוגים של תחפושות או יותר נכון, שלוש סיבות להתחפש.

בראש ובראשונה ישנה את הסיבה הצפויה והשגרתית ביותר, שהיא תחפושות למטרות הופעה. הצורה הנפוצה ביותר, של מופעים בקולנוע, היא כמובן מופעי הדראג. בתחום זה, אי אפשר שלא להזכיר את הסרט, שהפך בדיוק בגלל התחפושות והשירים שבו, לסרט פולחן. אני מתכוון כמובן לסרט האוסטרלי, "פרסיליה מלכת המדבר", שלא בכדי ,זכה גם בפרס האוסקר לעיצוב התלבושות, בשנת 1995. מי שטרם ראה אותו, כדאי שישלים את החסר, מדובר בסרט שעושה טוב על הנשמה, לא רק בפורים. דוגמא נוספת היא הסרט "רנט" המבוסס על המחזמר הידוע מברודווי, שגם בו היה גיבור שעסק במופעי דראג. בתחום זה של המופעים, אפשר להזכיר גם סרטים מוזיקליים כמו "מולאן רוז'". צורה זו של תחפושות, מטבע הדברים, היא הצורה הצבעונית והזוהרת ביותר.

הסיבה השניה להתחפש, היא הצורך להיות תחת מסווה. סיבה זו היא הנפוצה ביותר, מבין הסיבות שזיהיתי והיא כוללת בתוכה, כמה מניעים שונים שבגללם, רוצים גיבורי הסרט להיות תחת מסווה. המניע הראשון, הוא המלחמה בפשע. בתחום זה, אי אפשר שלא להזכיר את גיבורי העל השונים, כמו ברוס וויין, אשר לובש את דמותו של איש העטלף, "באטמן" וגם "ספיידרמן" ו "סופרמן". לצורך אותה מלחמה בפשע, ראינו גם סוכן FBI, אשר לבש דמות של אישה מבוגרת, על מנת להתקרב לפושע מסוכן, בסרט "ביג מאמא", בכיכובו של מרטין לורנס וגם בקומדיה "חתיכות לבנות", התחפשו זוג בלשים כהי עור, לצמד אחיות לבנות, לצורך משימה חשאית.

המניע השני לצורך להיות במסווה, הוא הרצון להסתתר מאיום. דוגמא טובה לכך, היא הסרט הקלאסי "חמים וטעים", שבו כיכבה מרלין מונרו ושבמרכזו התחפשו טוני קרטיס וג'ק למון לנשים והצטרפו ללהקת בנות נודדת (בה היתה חברה גם מרלין מונרו בעצמה). גרסא עדכנית לאותו סיפור אפשר היה למצוא בסרט "קוני וקרלה". בסרט זה, בורחות שתי נשים, שהיו עדות לפשע, משיקאגו ללוס אנג'לס, שם הם מסתתרות, כגברים שמופיעים במופעי דראג (אותם מופעי דראג עליהם דיברנו קודם, אך הפעם, לצורך מסווה). גם בסרט "הנזירות בלוז", ברחה וופי גולדברג מהמאפיה והתחפשה לנזירה.

המניע לצורך במסווה, נובע לפעמים, מסיבות יותר נפשיות, כמו זהות מינית. אי אפשר שלא להזכיר פה את הסרט "בנים אינם בוכים", במרכזו עמדה נערה, אשר הסתירה את זהותה הנשית וחיה כנער בשם ברנדון, מבלי שהסובבים אותה, ידעו את האמת. על התפקיד הראשי בסרט זה, זכתה הילארי סוואנק באוסקר הראשון שלה מבין שניים (השני היה על "מיליון דולר בייבי" בשנה שעברה). תהליך שינוי מיני ראינו השנה גם בסרט הנפלא "טרנס אמריקה".

הסיבה השלישית והאחרונה שמצאתי, לתחפושות בקולנוע, היא הרצון להשיג עבודה. בסרט המפורסם "טוטסי", בכיכובו של דסטין הופמן, לבש שחקן כושל דמות אישה, על מנת לזכות בתפקיד נחשק באופרת סבון ואילו בסרט "גברת דאוטפייר", התחפש רובין וויליאמס לאישה מבוגרת על מנת לזכות בתפקיד האומנת של ילדיו, שנלקחו ממנו בהסכם הגירושין. סרט נוסף שמתאים לסוג זה של תחפושות, הוא הסרט "אל תקרא לי לבן", בו התחפש גיבור הסרט לשחור על מנת לזכות, במלגה האחרונה לאוניברסיטת הארוורד, שהייתה מיועדת לשחורים.

לסיכום נושא התחפושות בקולנוע, ניתן לומר בבטחה, שלא משנה מה תהיה התחפושת הפופולרית ביותר השנה, בתחפושות בסרטים, שולט שינוי הזהות המיני. אם זה בא מהצורך להופיע על במה, מהרצון לזכות בעבודה או מלגה, מהצורך להסוות את עצמך כדי להלחם בפשע, מהצורך להסתתר מאיומים שונים או בגלל תהליך נפשי, גברים מעדיפים להתחפש לנשים ואילו נשים מעדיפות להתחפש לגברים.

נשאר רק לאחל לכל הקוראים, פורים שמח ומבדח